הם לא יודעים

אני חושבת על כל מה שעברתי, 
ההריונות, שבוע אחרי שבוע, 
ההתרחבות של הגוף, השינויים, 
החוויה הבילתי נשכחת של הלידה, 
ההנקה, 
הלילות הקשים, הסבלנות העצומה, 
ההתמודדות היום יומית, 
הביטול העצמי, 
הריצות, הקניות, 
הענקה הגדולה והאהבה ללא גבולות. 
הרבה עברתי ועוד עוברת. 

וכשאני לעצמי, כך סתם בין אנשים עומדת, 
אני חושבת שהם בטח לא יודעים,
הם לא מתארים, 
שאני שנראית איזה ילדה, עברתי את כל זה, 
ואני טופחת לעצמי על השכם ומזכירה לעצמי בגאווה שאני אמא,
שיש לי אנשים קטנים בבית 
שעברתי המון כדי שהם יהיו כאן, 
שאני דואגת להם ומטפלת בהם 
ומלמדת אותם להיות אנשים גדולים.

וזה לא כזה פשוט, מי שלא עבר לא יודע,
זה לא מובן מאליו! 
זה מדהים וזה קשה 
וזה מטורף!